מָדוֹר m. (דּוּר I) 1) dwelling.—מְ׳ עמים (עכ"ום, מ׳ כותים) a dwelling that has been occupied by gentiles (in Palestine, which is unclean until examined and found free of corpses). Tosef. Ohol. XVIII, 10 כיצר בודקין מ׳ הע׳ how is a vacated gentile dwelling examined?—Ib. 6 כותיים עושים מ׳ הע׳ Samaritan inmates make a dwelling subject to the law of m’dor ha‘ammim. Ohol. XVIII, 9; a. fr. —2) story, compartment. R. Hash. 24ᵇ מ׳ העליון the upper story of the heavens; מ׳ התחתון the lower story (sphere of the heavenly bodies). Nidd. 31ᵃ מ׳ התחתון the lowest compartment of the womb. Pirké d’R. El. ch. XXIII; a. fr.—Pl. מְדוֹרוֹת, מְדוֹרִין. Ohol. XVIII, 7 מ׳ הכותים; Pes. 9ᵃ מ׳ הכושים (v. כּוּשִׁי); a. e.—Tosef. Mikv. VI, 1 מְדֹרוֹתֶיהָ (R. S. to Mikv. VIII, 1 מְדוֹרֶיהָ) the dwellings therein.—[Tosef. Maas. Sh. I, 5 מטבע מדור, v. מָרוֹד.]—[Midr. Prov. ch. VI; Yalk. ib. 939 מדורי, v. מְדוּרָה.]