כָּרַוְיָא, (careum, sub. cuminum, v. Sm. Ant. s. v.) כַּמּוֹנָא כ׳ caraway. Ab. Zar. 29ᵃ (a remedy for nausea, v. אוּנְקְלַי I) מייתי כ׳ כ׳ (Ar. כרויא כמונא, v. Koh. Ar. Compl. s. v. כמן, IV, p. 247, note 15) let him take caraway &c. [Rashi: (כמון) כמין כף אגרוף, obviously a corruption of a Provençal word.]