חֲלִילָא c. (v. preced.) 1) hollow. Constr. חֲלִיל. Targ. Ex. XXVII, 8 (h. text נְבוּב). —2) rounded, going all around. B. Bath. 61ᵃ, v. בַּרְקָא III.—Ab. Zar. 10ᵇ, v. קמוניא.—Pl. חֲלִילַיָּא, f. חֲלִילָתָא. Targ. II Chr. XXVI, 15.—Sabb. 57ᵃ תיכי ח׳ chains composed of chord rings (v. חוּלְיָא I).