חִיסּוּד, (חָסַד II) shame, rebuke; revilement.—Pl. חִיסּוּדִים. Pesik. Shek., p. 12ᵇ (ref. to וחסד וכ׳, Prov. XIV, 34) מקבלין … ח׳ וכ׳ the Israelites must bear reproaches from the nations, when they sin.