גִּינַּאי, (denom. of גַּן, גִּינָּה) a group of gardens, country residences.—Pl. גִּינָּאוֹת. Midr. Till. to Ps. XLVIII, end; Yalk. ib. 756.—B. Bath. 75ᵇ Ms. M. (ed. גינואות, v. Rabb. D. S. a. l. note); Yalk. Zach. 568; v. טֶפֶף. [Ar. גוניות, גינואות, v. ed. Koh. s. v. גוננא p. 320.]—[Yalk. Deut. 946, v. גּוּנְתָּאִי.]