גִּידְּמָא, ch. m. (v. preced.) trunk; twig. branch (cmp. גֶּזַע). Gitt. 37ᵃ גי׳ דדיקלא ed. (Ar. גו׳ בדיקליה) trunk of a palm tree (Ar. a branch on his &c.). Macc. 8ᵃ ומחייה לגו׳ Ar. (ed. גרמא, Ms. M. גירמא) and struck a branch.—Pl. גִּידְּמֵי, גּוּדְ׳ Sabb. 110ᵃ אסא וגי׳ ed. (Ar. וגו׳, Ms. O. גירד׳, v. Rabb. D. S. a. l.) myrtle and palm branches.