בְּרוּנָא I, (dimin. of בְּרָא; cmp. אֲבוּנָא) dear little son, darling. Pesik. B’shall. p. 83ᵃ (allud. to termination נִי in Rubeni &c.) כאינש דאמר בְּרוּנִי סברוני סכיוני as if one says, My own dear son, my features, my looks; Yalk. Num. 773; Cant. R. to IV, 12 (corr. acc.); [Ar. s. v. ברן, adds מאבוי from his father (has he this).]