אֲרוּכָה I f. 1) fem. of אָרוּךְ. —2) (noun) long board, longside of bedstead, bedside. Succ. 15ᵇ א׳ ושתי כרעים the long bedside with its two knees (supporters); 16ᵃ.—Pl. אֲרוּכוֹת. Ib. I, 8 (Var. ארובות, v. Rabb. D. S. ib. ad 15ᵃ, note 1); Sabb. 43ᵃ; ib. XXIII, 5 (151ᵇ) א׳ המטה (some ed. ארובות, corr. acc.).—[Kel. XV, 2 א׳ של נחתומים Ar. Var. the long ranging boards used by the bakers: Maim.; the prevailing versions are אֲרוּבֹּות or אֲרֵיבוֹת; Tosef. B. Mets. V, 4 ארובות, (Var. ארונות) basins or moulds in which loaves or cakes are shaped.—Var. Ar. עֲרִיכוֹת.]