אוֹכְלוֹזא, (perh. fr. r. כלז, cmp. Arab. ḳalaza, collegit, a. כרז, קלס; v. Ges. H. Dict. s. v. כרשׂ; var. forms: אָכְלוֹזָא, אוֹכְלוֹסָא, אוֹכְלָסָא, כְּלוֹזָא; h. form only in pl. אוֹכְלוֹסִין, const. אוֹכְלוֹסֵי, אוֹכְלָסִין) levy of troops or forced laborers (corresp. to h. צָבָא). Targ. I Chr. XI, 6; XX, 1.—B. Bath. 8ᵃ; B. Mets. 108ᵃ נפקי בא׳ (Ms. M. כלוזא) they have to go out themselves to do public labors (not permitted to hire substitutes). Ib. לאו בני א׳ וכ׳ are exempt from the levy. Ber. 58ᵃ; Yeb. 76ᵇ יצא בא׳ went out with the army; [strike out ודרש בא׳ Ber. l. c., v. Rabb. D. S. a. l. note 40]; a. fr.—Pl. אוֹכְלוֹזִין, אוֹכְלוֹסִין, אוֹכְלָסִין (v. supra). Targ. I Chr. XII, 22; a. fr.—Tosef. Ber. VII (VI), 2 אוכלסין. Ber. 58ᵃ; אוֹכְלוֹסֵי ישראל a Jewish army. Y. Ber. IX, 13ᶜ top.; Y. Snh. X, 29ᵇ top. … אוֹכלוֹסַיָּיא ד the armies of students; a. fr.—Cmp. אָכְלוֹשֵׁי. [Y. Ber. IX, 13ᵃ; Midr. Till. to Ps. IV, v. אִסְכֹּולִי].