|
שם:
אָהַב אָהַב (b. h.; √הב; cmp. חבב) to love. Y. Ab. Zar. II beg. 40ᶜ אוֹהֲבָהּ her lover; a. fr. אוהב את הבריות philanthropist. Aboth I, 12; a. fr.—Part. pass. אָהוּב, f. אֲהוּבָה. Yeb. 23ᵃ א׳ בנשואיה beloved (worth loving) for her well chosen marriage. [Y. Ab. Zar. l. c. איהבתו read אוֹהַבְתֹּו.] ערכים סמוכים
באדיבות אתר ספריא
|