אַבְרַוְורֵי, אַבְרוּרֵי m. pl. (denom. of אבר, cmp. חברורי) 1) (cmp. אָבַר Pi.) wings or corners of city walls (h. פִּנָּה), pinnacles, mural turrets. Sabb. 11ᵃ ed. (Ar. אברוארי, read אבראורי; Ms. M. אַוְרַוְרֵי; Var. lect. v. Rabb. D. S. a. l. note) 2) (v. אֵבֶר a. חֶבֶר)balance, freight arranged for balancing, ballast. B. Bath. 24ᵇ אימור באברוו׳ הוו מנחי Ms. M. (ed. באברו׳) I may say, the small kegs were placed among the large for balancing purposes.