תִּלְתּוּל, (תלל, v. דִּלְדּוּל) wart. Bekh. 40ᵇ והרי ת׳ בעלמא הוא but (if there is no bone in it,) then it is a mere wart.—Pl. תִּלְתּוּלִין, תִּילְ׳. Ib. בעלי הת׳ וכ׳ (ed. התִּילּוּלִין) those with warts, if human beings, are unfit (for priesthood), if beasts, are fit (for the altar); ib. VII, 6 (45ᵇ) Rashi (ed. דלדולין). Tosef. Neg. II, 12 תַּלְתַּלִּין.—[Y. Erub. II, 20ᵇ תשעה עשר תלתולין, read: תלתותין, v. תַּלְתּוּתָא.]