חַדְוְתָא, חַדְוְותָא f. (preced., cmp. דַחֲוָא) 1) dancer, reveller. Kidd. 81ᵇ אנא ח׳ דהדרי מיומא Ar. (ed. חרותא דהדר, corr. acc.) I am a reveller returning from a day (of carousing). —2) a wedding party. Gitt. 68ᵇ he saw ח׳ דהוו מְחַדְּדָן לה a wedding party whom people entertained with riddles &c. [Y. Ber. VI, 10ᵃ top לבי חנוותא (ed. Lehm. למי חטתא) prob. to be read לבי חד׳ to a wedding.]