אַתְלִיטֵיס, (ἀθλήτης) athlete, prize-fighter. Gen. R. s. 77 לא׳ (Ar. Var. להַ׳).—Pl. אַתְלִיטִין. Gen. R. s. 22.—אַתְלִיטִים Ex. R. s. 21, end. Y’lamd. Emor (quot. in Ar.) תוקעין תחלה ואח"כ האתליטין נכנסין first the trumpet is blown (signal), and then the fighters enter (metaphor of the sounding of the Shofar on the New Year, conquest of sin on the Day of Atonement, and carrying the palm on Succoth; v. בָּאיָין).