אוּסִיָּא, (οὐσία) substance, (landed) property, farm, estate. Gen. R. s. 49 אוסי (corr. acc.).—Num. R. s. 23 שפחות מן א׳ וכ׳ maid-servants from another estate. Y. Taan. IV, 69ᵃ; Lam. R. to II, 2 אי׳ (corr. acc.). Lev. R. s. 34.—Pl. אוּסִיּוֹת. Ex. R. s. 20. Ch. pl. אוּסְיָאן, אוּסְיָיאן. Lev. R. s. 3, beg. he likes to be called מרי אס׳ (corr. acc.) lord of many estates; Koh. R. to IV, 6 אוסייאס (corr. acc.).