בשול

הגדרה^[1] - הכשר דבר לאכילה על ידי חום האש

הבישול נוגע להלכה בין מצד עצם פעולתו, ובין מצד הדבר שנתבשל

עצם הבישול

פעולת עצם הבישול בתורת מעשה איסור היא בשני מקומות:

• אסור לבשל בשר בחלב (ראה ערך בשר בחלב).

• אסור לבשל בשבת, בתורת אב-מלאכה (ראה ערך מבשל).

הדבר שנתבשל

בדבר המבושל מצינו מצות ואיסורים:

• מצוה להניף את הזרוע הבשלה מאיל הנזיר וליתן אותה לכהן שיאכלנו (ראה ערך איל נזיר).

• אסור לאכול בשר בחלב שנתבשלו יחד (ראה ערך בשר בחלב).

• אסור לאכול קרבן פסח שנתבשל (ראה ערך אכילת פסחים).

• אסור מדברי סופרים לאכול דבר שנתבשל על ידי גוים (ראה ערך בשולי גוים).

גדר הבישול

על גדרו של בישול דנים מכמה צדדים:

• מצד כח החום: יד סולדת (ראה ערכו), כלי-ראשון (ראה ערכו), כלי-שני (ראה ערכו), עירוי (ראה ערכו).

• מצד האש: בישול בחמה ותולדות חמה וכיוצא (ראה ערך חמי טבריה).

• מצד פעולתו על הדבר המתבשל, כמאכל בן דרוסאי, או בישול כל צרכו (ראה ערך מבשל), בבישול אחר בישול, ובישול אחר אפייה וצלי (ראה ערך הנ"ל).

הערות שוליים