הגדרה^[1] - בית על יד העזרה, שמדורת אש היתה שם תמיד לצורך הכהנים או לצורך המזבח

בניינו

מיקומו

בית המוקד היה בית גדול בצפון העזרה (תמיד א א; רמב"ם בית הבחירה ה ט), בצד מקום המזבח (ריטב"א יומא טו ב)^[2]. ונחלקו הראשונים בדבר:

• יש מהראשונים אומרים שהיה בנוי כולו מחוץ לעזרה, בין העזרה והחֵיל [ראה ערכו] (רמב"ם בית הבחירה ה ט).

• יש אומרים שהיה כולו בחֵיל, אלא ששתים מלשכותיו היו בקודש (ר"ש מידות א ה. וראה להלן).

• ויש אומרים שחצי הבית היה בנוי בתוך הקודש וחציו בחול (רש"י יומא טו ב ד"ה שתים; רא"ש תמיד א א).

הכיפה

בית המוקד היה בנוי כיפה של אבנים, ולא היתה עלייה על גבה, שלא תבער האש בתקרה, ועוד שלא יצטערו הכהנים שלמעלה בעשן המדורה שיעלה דרך הסדקים שבתקרה לעלייה (תמיד א א; מידות א ח, ופירוש הראב"ד שם).

ויש אומרים שבית המוקד היה בנוי על גבי כיפה, במקום גבוה הראוי לשמירה, וגובה הכיפה היה שוה לקרקע העזרה, בכדי שחציו שבקודש (ראה לעיל) תחול עליו קדושת העזרה (המפרש לתמיד שם, וראה ערך גגין ועליות. וראה ספר חנוכת הבית יח).

הרובדים

בית המוקד היה מוקף רובדים של אבן (תמיד א א, ומידות א ח; רמב"ם בית הבחירה שם), והם אצטבאות של אבנים רחבות יוצאות מן הכותל לתוך בית המוקד כעין מעלות זו על גבי זו, שהכהנים היו ישנים על כולן (הרע"ב מידות שם, וראה להלן: שימושו).

ויש אומרים שהאצטבאות שהיו ישנים עליהן היו למעלה מן הרובדים, והרובדים היו מעלות שבהן עולים על האצטבאות (המפרש לתמיד כה ב. וראה ספר עזרת כהנים מידות א ח).

לסוברים שבית המוקד גופו היה חציו בקודש, לא היה כל בית המוקד מוקף רובדים, אלא בחלק של חול בלבד, שבמקום חול היו ישנים ולא במקום הקודש (המפרש לתמיד שם).

ויש אומרים שכיון שאי אפשר לשמירה בלא שינה, מותר לישן בעזרה (ראב"ד תחילת תמיד, וראה ערכים אין ישיבה בעזרה; בית אבטינס).

לשכותיו

ארבע לשכות היו בבית המוקד בארבע זויותיו (מידות א ו; רמב"ם בית הבחירה ה י)^[3].

שתים מהלשכות הן קודש, ושתים חול, שהשתים הדרומיות, שלצד העזרה, היו קודש, והשתים הצפוניות, שלצד הר הבית, היו חול (מידות שם, וראה פירוש המשניות לרמב"ם, ופירוש הרא"ש שם).

לסוברים שבית המוקד גופו היה חציו בקודש וחציו בחול (ראה לעיל: בנינו) היו השתים שבקודש בחצי בית המוקד שבעזרה, והשתים שבחול בחציו שבחֵיל.

ולסוברים שבית המוקד כולו בחול (ראה לעיל) נאמרו כמה דעות כיצד שתי הלשכות שבצד העזרה היו קודש:

• אם מפני שהיו פתוחות לעזרה, ולשכה שבנויה בחול ופתוחה לקודש - תוכה קודש (ראה ערך לשכות. ספר עזרת כהנים מידות שם).

• או שהיו כל הלשכות בנויות מחוץ לבית המוקד, והשתים הדרומיות בנויות בתוך העזרה^[4].

• או שאף על פי שכל הלשכות היו בנויות בחול, שתי הלשכות הדרומיות קידשו אותם במיוחד (חק נתן לתמיד שם ומידות שם, בדעת הרמב"ם והר"ש).

ראשי פספסים

בין הקודש ובין החול היו מבדילים ראשי פספסים^[5] (מידות א ו), שהם חתיכות עצים (רש"י יומא טו ב ד"ה וראשי), או קורות (ר"ש אהלות יח ח; רע"ב מידות שם), או מסמרים (רא"ש שם. וראה רא"ש ב ו: כלונסאות), או מחיצת הקנים (פירוש המשניות לרמב"ם שם).

אם הפספסים היו של עץ, הם היו במקום שהוא חול סמוך למקום הקודש, אבל לא במקום הקודש, משום לא תטע כל עץ וגו' (תוספות יום טוב שם. וראה ערך בית המקדש: בנינו).

הלשכות

ארבע הלשכות הן:

• לשכת הטלאים (ויש גורסים: טלאי קרבן, או: לשכת הקרבן), שבה היו הטלאים המבוקרים לתמידים ולקרבנות (ראה ערך בקור).

• לשכת לחם הפנים (ויש גורסים: עושי לחם הפנים), ששם עשו את לחם הפנים.

• לשכה שבה גנזו בית חשמונאים אבני מזבח ששקצו מלכי יון והקריבו עליהן לעבודה זרה (ראה ערך מזבח).

• לשכה שבה יורדים לבית הטבילה (ראה ערכו. מידות שם ו; רמב"ם בית הבחירה ה ט).

שתים מהלשכות הללו נקראות גם בשמות אחרים:

• לשכת החותמות, שם היו מונחים החותמות של לוקחי סלתות ונסכים של הקדש (רש"י יומא טו ב; ר"ש תמיד ל ב), או ששם היה יושב הממונה על החותמות (רע"ב תמיד שם. וראה שקלים ה ג).

• לשכת בית המוקד, שבה היתה מדורה ניסקת (ראה להלן: שימושו); ויש אומרים שהיו גונזים שם צרכי בית המוקד, כגון כלים לתקן המדורה שבבית המוקד, וכסות של כהנים שהיו ישנים שם (פירוש הראב"ד תמיד ג ג)^[6].

ונחלקו ראשונים איזה הם:

• יש אומרים שהלשכה שגנזו בה אבני המזבח היא לשכת החותמות, והלשכה שבה יורדים לבית הטבילה היא לשכת בית המוקד (פירוש המשניות לרמב"ם מידות א ו; המפרש לתמיד ל ב; רע"ב מידות שם).

• ויש אומרים שלשכת בית הטבילה היא לשכת החותמות, ולשכת אבני המזבח היא לשכת בית המוקד (ראה רש"י יומא יז ב ד"ה אי אמרת. ותוספות יום טוב מידות א ו).

מיקום הלשכות

• לשכת הטלאים ולשכת לחם הפנים היו בקודש, ולשכת אבני מזבח ובית הטבילה היו בחול (ראה לעיל שהדרומיות בקודש והצפוניות בחול, ולרב הונא להיפך: הטלאים ולחם הפנים בחול, ושתים האחרות בקודש)^[7].

לשכת הטלאים - נחלקו אמוראים היכן מקומה: רב הונא אמר שנחלקו תנאים אם היא במקצוע צפונית מערבית או בדרומית מערבית (יומא טו ב, ושם טז א); ורב אדא בריה דרב יצחק אמר שלדברי הכל היתה בצד מערב של בית המוקד, והיתה נמשכת לצפון ולדרום עד קרוב למקצועות שמכאן ומכאן, אלא שהיתה קרובה יותר למקצוע דרומית מערבית, ולמי שנכנס בבית המוקד מן דרום נראה לו שמשוכה יותר לצפון, ולמי שנכנס מן הצפון נראה שמשוכה יותר לדרום (יומא יז א)^[8].

ויש אומרים שלשכת הטלאים היתה לגמרי במקצוע מערבית דרומית, אלא שמכיון שבית המוקד היה בצפון העזרה, ההולך מדרום נראה לו לשכה זו בצפונית מערבית (פירוש המשניות לרמב"ם מידות שם)^[9].

• לשכת לחם הפנים - היתה במקצוע דרומית מזרחית.

• לשכת אבני המזבח - היתה במקצוע מזרחית צפונית.

• ולשכת בית הטבילה - בצפונית מערבית (מידות שם; רמב"ם שם).

שעריו

השערים ותפקידיהם

שני שערים היו לבית המוקד, אחד בצפונו פתוח לחֵיל (ראה ערכו), ואחד בדרומו פתוח לעזרה (מדות א ז).

השער הפתוח לעזרה הוא השער השלישי שבצפון העזרה, הקרוב ביותר למזרח העזרה (מידות א ה)^[10], ופשפש [- פתח] קטן היה לשער זה, שבו נכנסים בכל בוקר לחפש כלי שרת שבעזרה אם הם כולם במקומם (משנה מידות שם, ובר"ש ורע"ב שם), או שנכנסו לחפש שומרי העזרה אם לא היו ישנים על משמרתם (רא"ש מידות שם).

שמירה

שער בית המוקד היה אחד משלשה המקומות שהכהנים שומרים שם את בית המקדש (תמיד א א, ומידות א א)^[11], ומכיון ששני שערי בית המוקד היו מכוונים זה כנגד זה, אחד בדרומו לצד העזרה ואחד בצפונו לצד החֵיל, היה שומר אחד יכול לשמור אותם, שהיה רואה לכאן ולכאן ושומר את שניהם (תמיד כו ב, ופירוש המשניות לרמב"ם, והמפרש, והרא"ש שם).

שימושו

הצורך במדורה

מדורה של אש היתה ניסקת תמיד בבית המוקד:

• כדי שיתחממו בה הכהנים שהולכים יחפים על הרצפה של העזרה שהיתה של שיש (רש"י שבת יט ב ד"ה בית, ויומא טו ב ד"ה במקצוע; רא"ש תמיד א א), כשהם מלובשים בכתונת אחת (רא"ש שם).

• או כדי שיתחממו בה הכהנים העולים מטבילתם דרך בית המוקד (פירוש המשניות לרמב"ם מידות א ו; רש"י ברכות סב ב ד"ה מדורה; המפרש תמיד ל סוף פרק ג).

• יש אומרים כדי להביא ממדורה זו אש לקיום המערכה שעל המזבח, שאם תכבה האש של המערכה שעל גבי המזבח (ראה ערך אש תמיד) יקחו מכאן (ר"ח בתוספות יומא טו ב).

• ויש אומרים שלא לשם קיום האש היתה המדורה, שלא שכיח שיכבו אותן המערכות שעל המזבח, אלא שמכאן היו מדליקים האש במזבח (ריטב"א יומא ד"ה היתה בשם הערוך).

מקום המדורה

• יש אומרים שהמדורה היתה בבית המוקד עצמו (רש"י שבת יט ב ד"ה ומאחיזין; ראב"ד תמיד ג).

• יש אומרים שהיתה בלשכת בית המוקד בלבד (ראה לעיל: לשכותיו), ועל שם המדורה שבלשכה זו נקרא כולו בית המוקד (פירוש המשניות לרמב"ם שבת א יא, ותמיד ג ג).

• ויש אומרים שבשני המקומות היו מדורות, אלא שמהם שסוברים ששתיהן היו לקיום האש של המזבח, שמא אחת מהן תכבה (תוספות יומא שם ד"ה ואחת); ומהם שסוברים ששתיהן להתחמם בהן הכהנים - בבית המוקד עצמו לכל הכהנים, ובלשכה לכהנים הצנועים (ריטב"א יומא טו ב ד"ה היתה, לדעת רש"י); ומהם שסוברים שהמדורה שבבית המוקד הגדול היתה להתחמם בה הכהנים, וזו שבלשכה היתה לקיום האש (מאירי יומא שם. כעין זה בספר שבט יהודה סד, במכתב קונסול רומנו).

מקום לינת הכהנים

בבית המוקד היו ישנים על גבי אצטבאות זקני בית אב של כהנים (תמיד א א; רמב"ם בית הבחירה ח ה) שיש להם לעבוד עבודה למחר (המפרש תמיד שם; פירוש הרא"ש שם), כדי שיוכלו לסבול טורח העבודה ביום (פירוש הראב"ד שם. וראה לעיל: בנינו, אם היו ישנים על הרובדים, או על האצטבאות שלמעלה מהרובדים)

פרחי כהונה שכבר הגיעו לכלל עבודה ולא הגיעו לכלל זקנה (גמרא שם כז א), והם בחורים שמתחיל שער זקנם לפרוח (פירוש הרע"ב שם), היו ישנים שם על הארץ (תמיד שם) כדי שיהיו מזומנים למחר לעבודה ביום עבודתם (המפרש כז א).

מקום הנחת המפתחות

מקום היה שם^[12] אמה על אמה וטבלא של שיש עליו (מידות א ט, ור"ש שם) ולא היתה מחוברת, כדרך כל הבית שהיה מרוצף באבני שיש מחוברות בסיד ובנין, אלא היה תחתיה חלל (פירוש הרא"ש שם), וטבעת היתה קבועה בה, ושלשלת שהמפתחות היו תלויים בה (מידות שם).

הטבעת היתה קבועה מלמעלה, כדי להגביה בה את הטבלא (רא"ש שם; מפרש תמיד כה כ), והשלשלת עם המפתחות למטה, בצד הפנימי של הטבלא (רא"ש שם); ויש מהראשונים שמפרש שהטבעת אף היא היתה מלמטה, בצד הפנימי של הטבלא, ובטבעת היתה תלויה השלשלת של המפתחות (מאירי מידות שם).

הערות שוליים