[שענדליך שאהמטייל] (פסחים כ בכורות לג ובפרק ח' בתרומות) חבית של תרומה שנולד בה ספק טומאה רבי אליעזר אומר אם היתה מונחת במקום התורף יניחנה במקום המוצנע פי' מקום מבוזה שאינו מוצנע (נדה נו)הרואה כתם על בשרם כנגד בית תורפה טמאה פי' מבית ערוה ולמטה טמא שחזקתו מן המקור בא (נדרים כ) כל המסתכל בעקיבה שנ אשה וכו' אמר ר"ל עקיבה דקתני מקום התורף שהוא מכוון כנגד העקב פי' כשהיא יושבת ולשון יוני הוא ובלע"ז נמי לדבר שאינו הגון קורין תור"פי (שבת סד) כל המסתכל באצבע קטנה של אשה כאלו מסתכל במקום התורף (ע"ז כד) ההולכין לתרפות אסור לשאת ולתת עמהן פי' אלילים קרי ליה תרפות לשון גנאי כמו תורפה של אשה מקום הטנופת לעג וקלס תרגומו ממקנותא תרפותא (ברייתא דרבי אליעזר בפרק ל"ו) ומה הן התרפים דברו און שוחטין אדם בכור ומולקין את ראשו ומולחין אותו במלח ובשמים וכותבין על ציץ זהב שם רוח טומאה ומניחין אותו תחת ראשו ונותנין אותו בקיר ומדליקין לפניו נרות ומשתחוין לפניו ולכן היה מדבר עמהן ומניין שמדברין שנאמר כי התרפים דברו און לפיכך גנבתם רחל שלא יגידו ללבן שברח יעקב ועוד להכרית אלילים מבית אביה. (בב"ב יט) גרוגרות הא חזו ליה כשהתריפו פי' הרקיבו שאינן ראויות לאכילה (א"ב פי' בל' רומי מכוער נבזה ומטונף):