[איבער בלייבע, רעשט] (פרה פ"ג יומא מז) כורכן בשירי לשון פי' כגון שנחלקו ונטל ממנו הנותר נקרא שירי לשון ופריק אימא כורכן כזנב לשון כלומר הלשון הזה הוא ארוך והקצר היוצא ממנו נקרא זנב ומחזיר וכורך בו (ר"ה יז) לשארית נחלתו ולא לכל נחלתו למי שמשים עצמו כשירים (מגילה טז) לעטרת צבי ולצפירת תפארה לעושין צביונו ולמצפין תפארתו יכול לכל ת"ל לשאר עמו למי שמשים עצמו כשירים פי' כמו אדם טפל ולא עיקר (זבחים קיא יומא ס) שירים מעכבי: