[טיף אנטערגעדריקט] (בכורות מג) ושראשו שקוט ושקיפם פירש בגמרא תנא שקוט מלפניו ומפרש שראשו בולט הרבה מלפניו וי"מ שאינה בולט כלל כענין שקיפה מאחריו שאינו בולט הרבה מלפניו וי"מ שדומה כמי שנתתך ממנו חתיכה מאחורי והיינו דשקיל פסיה וכן שצוארו שקוט ומשוקט בין כתפיו (נדרים סו) צוארה נאה שקוט הוא: