|
שחט [שלאכטען הין אונד הער פאהרען] (חולין ל) התיז את הראש בבת אחת מנהני מילי א"ק חץ שחוט פי' משוך כמו חוט צריך להוליך ולהביא הסכין על הצואר ואם לא יוליך ויביא זו היא דרסה ופסולה (בסיפ' בצו בפ' אשם) אין לשון שחיטה אלא לשון משיכה שנא' זה בשחוט (נדה סז) הרי שור שחוט לפניך כלומר הרי הכתם מוכיח שיש שם נדה ואינו דומה למעת לעת שבמעת לעת אין שם דם נדה אלא חשש הוא למפרע ראתה (ב"מ קט) כי מטית שחיטת קדשים תא אקשי לי פי' אם קרית כל התלמוד וידעת דרכו אז תבא תקשי לי שכיון שקרית הכל תרגיש ותבין הטעם שאומר לך: ערכים סמוכים
באדיבות אתר ספריא
|