[אב בייסען, אב שניידען] (יומא לב חולין כט) קרצו ומירק אחר שחיטה (גמרא) מאי קרצו אמר עולא לישנא דקטל כדכתיב קרץ מצפון בא (נדה בפרק בא סימן) שתי שערות וכו' עד רבי אליעזר אומר כדי לקרוץ בצפורן רבי עקיבא אומר כדי שיהו ניטלות בזוג פירוש ענין תפישה (מקואות פ"ח) קירצה שפתותיה כאילו לא טבלה כדאמרינן כל שאינו ראוי לבילה בילה מעכבתו אבל אם היה הפה פתוח ויכול ליכנס בו המים אינו חושש אם לא נכנס כדאמרינן כל הראוי לבילה אין בילה מעכבת בו (פיאה פ"ז) אם נקרצת עם האשכול פי' אם מתאחזת ומדבקת (עירובין סה) אי קרצתן כינה לא גרסינן: