[שפרינגען] (חולין עה) המתקרטע איכא בינייהו. (בפסקא דרני עקרה) ולפניו תדוץ דאבה מקרטעא כהדא ריפתא. (ב"ר פ' לח וישבו שם) א"ר לוי בכל מקום שאתה מוצא אכילה ושתיה ארכילסטיס מקרטע (בילמדנו בריש בהעלותך) וכיון שהוא יוצא ורואה את הנר מיד הוא שמח ומקרטע פי' ענין דילוג: