[שמוק קעטטע] (שבת נז) לא בקטלא ולא בנזמים (סוטה ו) היו עליה כלי זהב קטלאות נזמים וטבעות (כלים פי"א) כל תכשיטי האשה טמאין עיר של זהב וקטלאות ונזמים וטבעות שירי קטלא מלא צואר קטנה חח ונזם תרגום ירוש' קטלין וקדישין בתרגום יונתן ונקרב את קרבן ה' קטלין מן אדרעיהון (מעילה יח). קטלא בצוארה טבעת בידה פי' תכשיט שעושין בצואר האשה והוא רחב שחונקת עצמה ודוחקת בבשר צוארה ואין לה צער ונראת כבעלת בשר ובל' חכמים בא"י פתיכאתא ובלע"ז מורי"נא ויש מפרש מלשון הן יקטלני (א" פי' בל"ר שרשרת זהב):