[אבשניידן] (זבחים כה) הצורם אזן הפר ואח"כ קיבל דמו פסול שנא' ולקח מדם הפר וכו'. (מ"ק יג גיטין מד) אם תמצא לומר צרם אזן בכור ומת קנסו בנו אחריו וכו' (ב"ק צח) אמר רבא הצורם אזן פרתו של חברו פטור מ"ט פרה כדקיימא קיימא לא עבד בה ולא מידי כולהו שוורים לאו לגבי מזבח קיימי פי' סדק אזן הבכור בידו מיעכו ועשה בו רושם. (ב"ק צב) צרם באזנו תלש בשערו: