[שפיץ באלקען] (יומא טו) ורמינהו הא דתנן (בריש מדות) וראשי הפשפשין מבדילין בין קודש לחול. ס"א פסופסי פי' שהיו ראשי הקורות יוצאין מן הכותל עד אותו שהיה קודש והיה יודע איזה קודש ואיזה חול כדי לאכול קדשים בקודש פ"א ענין גמדים ובלע"ז מרו"לי: