[גארטין] (חגיגה יד) ד' נכנסו לפרדס פי' כינהו פרדס מענין גן עדן שהיא גנוזה לצדיקים כך אותו מקום הוא מקום בערבות שהנשמות של צדיקים צרורות בו (ב"ב יב) פרדיסא אמר אבוה דשמואל בת ג' קבין תניא נמי הכי האומר לחבירו מנת בכרם אני מוכר לך וכו' (ב"מ עג) פרדיסא רב אסר פי' לקנות פרדס לפירותיו של אותה שנה וקנאה קודם חנטה בזול ואחר גידול פירי שוין יותר על כן ושמואל שרי כיון דמקביל תיוהא פי' שבר כעין ברד או קרח לא מיחזי כי אגר נטר ליה דשדי זוזי בספיקא ומודה רב בתורי אם פרדס הוא שרגילין לנער ולחבוט ולטעון הפירות בשוורין מפני שמפסידין את הפירות בקמה: