[מארמר] (נדה כח) כגון ששרפו על גבי פידרא באפידרא פי' בתשובות מקום שמעמידין בו צאן בימות הגשמים ומטילות זבל הרבה שם ונופלין עליו גשמים ומימי רגליהם ודשות אותו יום אחר יום והוא נדבק ונעשה עבה ונתמלאת כל החצר ממנו וכיון שבא קיץ מחתכין ממנו במרא ובקרדמות כב' אמות על ב' אמות ומכסין בו תנור וכיר' ודבר שהוא רחב מן התנור ואין נימוח בימות הגשמים ומטלטל בכלי וקורין אותו בלשון ארמית פדרא ונראין דברי הגאון שאמר ששורפו על גבי פררא בשתי רש"ין ואין שם באפדרא. נ"א הפודרא שלחן של שיש: