[בעארבייטען. דינער] (כלאים פ"ג) היתה שדהו זרועה תבואה וביקש ליטע בתוכה שורה של דילועין נותנין לה עבודתה ו' טפחים ר' יוסי אומר נותנין לה עבודתה ד' אמות (שם פ"ז) חריץ שהוא עמוק י' ורחב ד' נותנין לו עבודתו ד' אמות וכמה היא עבודת הכרם ו' טפחים לכל רוח רבי עקיבא אומר שלשה. (ב"ב סג) בגמ' קנה שלשה ותני עלה ד' אמות שאמרו כדי עבודת הכרם. עבדא דנורא כבר פירשנו בערך נר (תמורה כח) המוקצה והנעבד איזהו נעבד כל שעובדין אותו הוא ומה שעליו אסור וזה וזה מותרין באכילה פי' בהמה נעבדת ונעשית עבודה (ב"ק קט) נותנה לכהן שבאותו משמר עבודתה ועורה שלו פי' עבודתה מתנותיה שנאמר עבודת מתנה (ב"ר פרשת נז) אמר לשני נעריו רואין אתם מה שאני רואה אמרו לו לא אמר הואיל ואינכם רואין כחמור שנאמר שבו לכם פה עם החמור שאתם דומין לחמור מיכן שהעבדים דומין לחמור (בילמדנו) פרשת ושרי אשת אברם למדונו רבותינו בשם ר' ירמיה שאמר בשם רב העבד עולה למנין ז' בשעה שישראל קורין בתורה בשבת. (קדושין כב) כי לי בני ישראל עבדים ולא עבדים לעבדים. (ערכין כה) עבד עברי מהאי פירכא הוא דקיימא ליה לתנא כלום יש ייבום אלא במקום שאין בן: