[קעממען] (דמאי פ"א) ושהסורק נותן בצמר פטור מן הדמאי פי' בלשון לעז קרדו"רי שעושה בקוצים וי"א הסורק שסורק הצמר במסרק (נדה כ) סריקיתא מקטלא קלמי (ב"ק צג) הא דנפציה נפוצי הא דסרקיה סרוקי פי' נפצי קרמנאי סרקי במסרק היכא דנפציה והדר לבניה ההוא ליבון לא הוי שינוי דאינו מתלבן כל צרכו אבל היכא דסרקי' והדר לבניה הוה שינוי דקא מתלבן כל צרכו (קדושין פב) הצרובין והסרוקין פירוש צרובין היינו נפחין שעושין מלאכת זהב וכסף דשכיחי נשים גבייהו לצורך תכשיטיהן סרוקין שסורקין פשתן דשכיחי נשים גבייהו לסרוק פשתן. והנקורות שמנקרין בריחים דאתו לטחון והגרדיים דשכיחי נשים גבייהו לארוג בגדיהם הספרים לגלח בניהם (מ"ק י) רבא שרא לסרוקי סוסיא פי' להסריק את הסוס במסרק של ברזל (כלים פי"ב) קנה מאזנים של סרוקית טמא פי' מוכרי פשתן סרוק במגלת איכה סלה כל אבירי ה' סרקון א"ר לוי בערביא צווחין למסרקא מסלסלא כדאמרינן לא הוו ידעי רבנן מאי סלסליה ותרוממך (א"ב תרגום עובדי פשתים שריקות פלחי כתנא דסריקין):