[שווערד] (ב"ב כא) שקל ספסיר' למקטליה (סנהד' ז) כי הוה רחימתין עזוזא אפותיא דספסירא שכיבן פי' גאון אפותיא דסיפא פי' כשהיתה אהבתנו עזה היינו שוכבין על סף השער ודי לן עכשיו שאין אהבתנו עזה מצע של ס' אמה אינו מספיק לנו פי' ספסירא סייף וחרב (א"ב תרגום דור חרבות שניו דרא דספסרי אינון ככוי):