[העלם] (שבת קיט) זבנינהו לכוליה נכסיה וזבן בהו מרגינתא אותבה בסיינא (שם קלח) סיינא שרי והמניא אסור פי' סיינא כובע שמשימין בני אדם בראשיהן יוצא כמין פסל מן הראש כשיעור טפח הן חסר הן יתר ומאהיל על הפנים שלא יכם השמש וכשהוא מהודק ביותר ואינו נכפף בבגד חשוב הוא כאהל ואסור אפיק בגלימיה טפח שנתעטף בטליתו והוציא מראשו על פניו טפח: