[צוים] (ערלה פ"א) הנוטע לסייג ולקורות פי' לסייג לעשות גדר סביב כרמו ולקורות מגדל אותה נטיעה לעשות ממנה קורות (אבות פ"ג) מסורת סייג לתורה נדרים וכו' פי' הן סימנין שעשו חכמים לסדר התורה בפיהם מעשרות סייג לעושר כדגרסינן עשר תעשר עשר בשביל שתתעשר נדרים סייג לפרישות התורה אמרה קרבן לה' וחכמים תיקנו כינוי נדרים קונם קונח קונס כדי שיהא פורש שלא לזכור ה' וי"א מעשרות סייג לתורה התורה אמרה מעשר דגנך תירושך ויצהרך וחכמים עשו סייג לתורה ליתן מעשר מן הירק. (בויקרא רבה בריש פ' ויתרון ארץ באחרי מות) סיגא למסג גנין במשעול הכרמים גדר מזה וגדר מזה ת"י סייגי כרמא סייג מן הכא וסייג מן הכא (א"ב ל' מקרא זה סוגה בשושנים):