[נאך לעזען צום צווייטען מאהל] (פאה פ"ח) מאימתי כל אדם מותרין בלקט משילכו הנמושות (ירושלמי) א"ר יוחנן למה נקרא שמן נמושות שהן באות בסוף אית תנא תני משושות שהן ממשמשין ובאין (גמ' בבלית) ר' יוחנן אמר סבי דאזלי אתיגרא פי' זקנים תשושי כח שהולכין במשענת בידם דכיון שאין בהן כח לילך הרבה משדה שיכנסו בה ללקט לא יניחו אחריהם כלום ומפורש בערך גד ריש לקיש אמר לקוטי בתר לקוטי פי' עניים הבאים ללקט בפעם שנייה (א"ב פי' בלשון יוני הנמשת ענין האוכל וחוזר האכילה לתוך פיו ואוכלה פעם אחר פעם כמו שעושים הזקנים והם המלקטים בתר מלקטים ולפי פירוש זה אמת ה"א שרשית היא):