[שלאנג] (סנהדרין יט) והוא אומר להם התנחמו אימת אילימא כי מנחמו ליה לדידיה נחש קא רמי לה פי' שיהא להם צער ויהיו צריכין להתנחם אלא כי מנחם איהו לדידהו ובזה פי' אראה בנחמה שאמרנו בזה הפרק: