[ענצינדען, טריפען. פערפאלג ווערדען]. (נגעים פ"ו). השחין והמכוה והקרח והמורדין אינן מטמאין. (שם פ"ח) אבל לא בראש ובזקן ובשחין ובמכוה ובקרח ובמורדין פי' כמו עין שמרדה וכן בתורת כהנים שאין יכול מורד תלמוד לומר ונרפא מכלל שמורד כשמכה פתוחה והבשר המוכה נראה בלא עור. (שם פ"ט). היו מורדים טהורים פי' מתחריין ויש אומרים מוררין מן רר בשרו את זובו. (ע"ז כח). עין שמררה מותר לכוחלה. (שבת קט ברכות מד). ר"ל אכיל עד דמריד פי' שיצא מדעתו. (ב"ב לח). בורח מחמת וורדין פי' נתבע תביעת נפשות (שבת מ): לוקה מכת מרדות מדרבנן פ' מלקות דאורייתא הוא על חייבי לאוין באומד ובהתראה ובעינן מכה משולשת כדכתיב ארבעים יכנו ואמרו חכמים מנין הסמוך לארבעים אבל מי שעובר על מ"ע שאמר לו עשה סוכה עשה לולב ואינו עושה מכין אותו עד שתצא נשמתו בלא אומד ולא מכה משולשת. וכן מי שעובר על דברי חכמים מכין אותו בלא מספר ובלא מניין ובלא אומד ולמה קורין אותו מכת מרדות שמרד בדברי תורה ובדברי סופרים (א"ב תרגום ובנגעי בני אדם ובמעדות בני אינשא פי' מוסר. תרגום ואני איסר ואנא ארדה):