[צו פינדען זיין, שרייען] (חולין נג) הוא מצוי ואנהו קא מקרקרן (א"ה לפנינו הנוסחא שתיק). (ב"מ כד). לא אמרן אלא דלא מצויין אבל מצויין לית לן בה (ב"ר פ' ס"ו). הקול קול יעקב בזמן שיעקב מצויין בבתי כנסיות אין ידים לעשו. ס"א מצפצף (בויקרא רבה זאת תהיה) אינין ציפריא מציצין. ס"א קלנין: