[קאפף טוך]. (כלים פכ"ט) הפונדא והמעפרת והפרגוד. (שבת ט) משינית מעפורת של ספרים בין ברכיו (חולין קכד) אפילו שייר בה כדי מעפורת. (בריש ויקרא רבה) אדני זקן מכל מעפראות שיש לך אי אתה מצוה אותי אלא על זו אמר לו שאותה לבשתי ביום שנתמניתי זקן. ויתחפש באפר תרגומו וכריך במעפורא פי' בגד צמר שמתעטפין בו בארץ פלשתים וי"א סודר שמעטף ראשו וכשמגלח מניחו על ברכיו שיפול שם שערו. ובעלי מקרא מפרשין אפר ממיני עסויות הוא מה שמכסים הראש עם הפנים והכל מכוסה זולתי העינים לבדהן: