|
כשות [אין פפלאנצע] (מקואות פ"ט) כשות של קטן לא מיטמא ולא מטמא. (עוקצין פ"ב) כשות של קישות והנץ שלה טהור פי' כשם שיש לקישות כשות שהן הקישואין קטנים שיש להן כמו שער קטן כן יש לקטן והוא הכשות פי' כשות של קישות בלשון ישמעאל זגב אלנואר. פי' זגב הוא כמין ציצין שהן על צלעות הקישות כשהן קטנים דומה לשער אלנואר הוא פרח הקישות כמו ויוצא פרח (שבת קו) האי מאן דתלש כשותא מהיזמי והיגי חייב משום עוקר דבר מגידולו פירוש שכן מפורש (עירובין כח) דחזינן דקטלין היזמיתא ויבשא כשותא והגאון רב האי אמר כמו כן נקרא בל' ישמעאל כשות והוא כמין חוטין ירקרוקין כגון של ברקת שעיקרן בארץ ופריו על קיצין הנקראין היזמי ועוד פי' צמח כדמות זהב נמשך בחוטין למעלה מהקוצים (שבת קט) אבוב רועה רב שימי גופיה בלע חויא אתא אליהו אידמי לה כפרשא אכליה כשותא במלחא וכו' (שם קלט) כשותא בכרכמא עירובא ויש מהן בערך חזין (חולין מו) ריאה כעין כשותא כעין מוריקא כעין ביעתא טרפ' (א"ב וכן נקרא בלשון יוני ורומי ועיקר מלה זו ארמי ויפה פי' הגאון כי אין שרש ולא ענף לעשב זה ומסתבך בקוצים וגם במיני נטעים אחרים ויש לו סוגלות נפלאות ברפואה): ערכים סמוכים
באדיבות אתר ספריא
|