[הונד] (כלאים פ"א) כלב כפרי והשועל (שם פ"ח) הכלב מין חיה ובסוף תוספת' דכלאים מפורש מאי נפקא לן אי מין חיה אי מין בהמה (מ"ק י) והאומן מכלב פי' בגמרא מפצע כלומר מפזר התפירה ולהכי קרי מכלב שדומין תחובי המחט לשיני הכלב המפוזרים. כלבתא שאינו תופר מיושר והכי שיני הכלב אחד חוץ ואחד פנים ואינם מיושרין (כתובות סב גיטין נו) הוו בה הנהו תלתא עתירי נקדימון בן גוריון שנקדמה לו חמה. בן כלבא שבוע שכל הנכנס לביתו שהוא רעב ככלב יוצא כשהוא שבע. בן ציצת הכסת שהיה ציציתו נגררת על גבי כרים וכסתות כלבוהי לא נבחין כבר פירשנו בערך טר: