[נאמע] (מנחות פה) א"ל יוחני וממרא למשה תבן אתה מכניס לעפריים אמר להו אמרי אינשי למתא ירקא ירקא שקול פי' רב שריר' כך היא השמועה ומשל הוא שהרבה אומרין אותו בני אדם ופירושו לעיר של ירק שרוב ירק מצויה לתוכה תדיר לא תאמר עיר פלוני הרבה ירק יש בה היאך אוליך אליה ירק אלא הולך לשם שפעמים שחסר מה שבמקומם ואין אחרים נושאין אליהן ואתה תמכור ביותר. וכן עיר שבארץ ישראל ששמה עפריים היה מרבה תבואה למאד וכן שנינו (שם פג) וכולן אין באין אלא מן המובחר ואיזה המובחר שלהן מכמס וזנוחה אלפא לסולת שנייה לה עפריים בבקעה ופירו' אלפא ראשונ' מן גימטריא כמה ששנינו אלפא ביטה גמא וכן כשבא משה למצרים באותות שנתן לו הקב"ה אמרו לו יוחני וממרא ראשי החרטומים של פרעה זו היא מלאכתנו ואנו יכולין לעשות כן בלהטינו ואתה דומה כמי שמביא תבן לעפריים שהיא עיר תבואה וממנה שבה למקומות הרבה ואיך יביא אדם אליה תבן אמר להון אמרי אינשי למתא ירקא ירקא שקול היא שפירשנו והרי הבאתי אליכם האותות האלה פעמים שאין אתם יכולין לעשות כיוצא בהן וחוזרין בני אדם אל שלי מהתל היה בהן עד שבררו לו מן השמים ויבלע מטה אהרן: