[בעשמוצט, דינגער] (ב"ב צג) הרי זה מקבל עליו רובע טנופת לסאה פי' רובע הקב שהוא חלק אחד מארבע ועשרים לסאה. טנופת הוא עפרורית. (בכורות כ) בבהמה דקה טינוף פי' דם ומים ומיאוס. (בב"ק ג) טינפה פירות להנאתה פי' לולי שעשתה צרכיה היתה מצטערת לפיכך חייב שנהנית: