[איין גראז ווחס אין די טיף וואקסט] (שבת קכח) ת"ר מטלטלין את החצב מפני שהוא מאכל לצבאים. (ובב"ר פ' לב) ואתה קח לך מכל מאכל אשר יאכל הכניס זמורות לפילין חצובה לצבאים זכוכית לנעמיות (כלאים פ"ח) אין נוטעין יחור של תאנה לתוך החצב שתהא מקירו פי' מקירו שיהא לו צל. יש מפורשין לשון קור (ב"ב נו) חצובה בנכסי הגר מאי חצובה א"ר יהודה אמר רב שבו תיחם יהושע לישראל את הארץ. (ביצה כה) חצובה מקטעה רגליהון דרשיעיא פי' עשב הוא שיורדין שרשיו בארץ אמות הרבה ולא ינעו הנה והנה מלשון לחצוב להם בורות ונקרא אדר"א אם יגזול אחד משדה חבירו חופרין עד שימצאו וזה החצובה ומתפרסם זה הגזלן הנכנס לשדה חבירו פי' לפיכך רגליהון דרשיעייא כלומר זה העשב לא נזהר במצוות ויורד בכחו ואינו נוטה אילך ואילך והרשעים נצטוו ומפירין ומניחין דרך הישרה ומעקמין וחומסין ונקרא בלשון ארמי יבלא: