[בעפעסטיגען] (קדושין כו) נכסים שיש להן תחריות נקנין בחזקה ואמרינן בגמרא דכתיב ושבו בעריכם אשר תפשתם במה תפשתם בישיבם ישיבת שכונה כגון דירה ביום ובלילה היא החזקה. ושאין להן אחריות פי' המטלטלין אין נקנין אלא במשיכה דכתיב וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך דבר הנקנה מיד ליד והוא המשיכה. (שבת קמו) ושוין שנוקבין בנקב שנוקבין בנקב ישן לכתחילה ואמר רב יהודה משמיה דשמואל אין מותר לפתוח נקב ישן אלא במקום העשוי לשמר פי' להוציא היין מן השמרים אבל לחזק אסור פי' היה הנקב בחבית וסתמו שלא יהא שותת נחלקו רב חסדא ורבא והלכתא כרבא דתניא מסייעתו דברי רבא רבא אמר למטה מן היין נמי זהו לשמר ומותר לפותחו והיכי דמי לחזק כגון שניקבה למטה מן השמרים דמוכחת מילתא שאין אדם עושה נקב בקרקעית' של חבית להוציא יין ולא לשמר עשאו מפני כשמפנה החבית הופכה על פיה וזה הנקב כיון שסתמו נעשה סיתום זה בגופה של חבית ובטל מלהיות נקב וחשוב נפתח בית הנסת' בפירוץ פצימיו שנסתלק ממנו דין פתח לגמרי (פסחים מה) אבל במקום שעשוי לחזק אינו חייב לבער פי' מקום שיש בו סדק או נקב ונתן זה הבצק שם לסתמו שנמצא עושה מלאכת עץ ובטל אע"פ שהוא כזית. (סנהד' צד) חזקיה שחזקו יה: