[ווייס] (ברכות כח) אהדרו ליה תמני סרי חיורתא פי' שיבה (חולין צג) א"ר יהודה אמר שמואל חיורתא דתותי מתני אסור פי' הלובן שבתוך הכוליא והן חוטי דאינון גו כליתא ושם המקום חרץ (ושם נה) והוא דמטי ליקותא במקום החרץ. ואמר רבי חננאל ז"ל שמענו מרבותינו כי חלב שהוא בראש הכסלים הוא חיוורתא דתותי מתני וקרום מפריד בין זה חיורא ובין השומן שהוא תחת זה החיורא והעליון אסור והתחתון מותר. (שם פד) ילבש כלי פשתן כיתנא חיוריתא רומיתא כלי זכוכיתא חיורתי. (יבמות פ) מתיב רב מרי מיהא דתנן (בכורות לח) חוורור והמים קביעין אי זהו חוורור קבוע כל ששהא שמונים יום פי' סנורים ת"י בסנורים בחיוורוריא ובלעז קטא"רטא. (פסחים עד) באיוריתא דשריר. (גטין נו) סמידא ליכא חיוריתא איכא פי' קמח עב פסולת של סמידא. (סנהדרין צח) חיורא דבי רבי שמו פי' נגוע חלאים גדולים. חיורא נגע תרגום מצורעת כשלג חיורא כתלגא רב כלומר גדול (גיטין סח) אנא מיכל אכלי וטעמי ביה טעמא דחיורא אמר ליה חיורא לא קא עבדינן האידנא אמר להו בדקו בדוכתיה דאמר רבי חסדא חיורא באוכמא לקיא: (נזיר לא) אוכמא בחיורא לקיא חיורא באוכמא לקיא כבר פירשנו בערך אכם (א"ב תרגום כל אשר לבן בו די חור ביה) וא"ר חסדא אוכמא למשכיה סימקא לבשריה חיורא לרדיא. מחורתא כדשנין מעיקרא. (קדושין לט) אמר להו לא חיורתי כלום אינה מלובנת ומבוררת לכם. (נזיר סג פסחים פא) טומאת התהום היכא כתיבא א"ר אלעזר אמר קרא וכי ימות מת עליו במחוורת לו (א"ב תרגום עיניך יראו זרות ויחורון עיניך בנכריתא):