|
חבר [ווינד. ביילע] (ב"ק פד) כויה בין אית ביה חבורה ובין לית ביה חבורה משמע וחבורה חבורה ממש וכויה בינתיים שמרחק כלל ופרט וכלל ופרט המרוחקין זה מזה קא מיפלגי וכו' לא תתגודדו תרגום ירושלמי חבורן חבורן. (שבת קז) בעא מיניה לוי מר' מנין לחבורה שאינה חוזרת שנאמר היהפוך כושי עורו ונמר חברבורותיו אילימא הך דקאי ריקמי ריקמי האי נמי גווני מיבעי ליה אלא ככושי מה כושי שאינו חוזר אף חבורה שאינה חוזרת חבירה רלשון חברבורותיו כגון יחת מחתחתים יגל מגלגל מכלת מכלכל: ערכים סמוכים
באדיבות אתר ספריא
|