[עהרווירדיג ווייזע] זה שקנה חכמה (בפסיקתת בסוף קדושים תהיו ובבראשית רבה ובילמדנו כי בן זקונים הוא לו) שהיה זיו איקונין שלו דומה לו. (בב"ר פ' נ) זקנינו וכל יושבי ארצינו זקננו כתיב זקני אשמאי סבין דקלון כל צדיקים שנאמר בסדום צדיקים חסר כתיב שלא היו צדיקים גמורים (וביקרא בפרשת טוב מלא כף נחת) על הזקן זקן אהרן וכי שני זקנים היו לו אלא כיון שראה משה שמן המשחה שירד על זקנו של אהרן שמח כאלו על זקנו הוא יורד: