[קלויבען בייטעל] (שבת קלג) ת"ר מהלקטין את המילה ואם לא הלקט ענוש כרת פי' מלקטין ציצין המעכבין את המילה וזה עיקר. פי' אחר מל' ילקוט שהערלה הי' כמו ילקוט שבתוכו העטרה וצריך לחתוך הילקוט כולו לגלות העטרה ואם לא חתכו כאלו לא מל. רב שרירא ורב האי בני הגאונים פי' מהלקטין עושה אותה כהלקטי כמו הלקטי קטנה היתה בין ב' בתים ופי' כמין זיז יוצא ויש בעיקר העטרה כמו זיז יוצא שעודף על שאר של אמה וכשחותך את הערלה יש שמשתיירין ציצין בעיקר עטרה שכשנוטל אותה עטרה מהלקטת ויוצא אותו הזיז כהילקטי. ואיכא נמי הריני נזיר כמנין הילקטי קיץ (נזיר ח ובתוספות דמעשר ראשון) ר"מ אומר אף הקרקס שעוקציהן קטנים והלקטיהם מרובין פי' תרמליהון מרובין ויש בהן גרגרין הרבה דמדקרי לעוקץ הקצר מעט קרי לתרמיל הארוך מרובה ונראין הדברים שהציצין עצמן נקראים הלקטון ונטילתן אפשר דמקרי הלקוט ודברים אלו מסברא דילן אינון ולא מפי שמועה: