|
גש [שראללען] (טהרות פרק ה') השרץ והצפררע ברשות הרבים וכן וכזית מן המת וכזית מן הנבילה עצם מן המת ועצם מן הנבילה גוש מארץ טהורה וגוש מבית הפרס גוש מארץ טהורה וגוש מארץ העמים וכו' עד רבי עקיבא מטמא וחכמים מטהרין פי' חתיכה של עפר שנשרה במים ונתנגבה (שבת טו) על גושה לשרוף פי' עפר כדכתיב וגוש עפר. (מציעא קא) אמר עולא אמר ר"ל לא שנו אלא שנעקרו בגושיהון פי' בעפר שהעיקרין של אילן שתולין בו ומשוקעין בתוכו כמו בטיט (פרק ג' בטהרות) וגוש של זיתים שנפל לתנור פי' חתיכה של זיתים כתושה אבל לא הוציא שמנה (פרק ב' בטבול יום) אימתי בזמן שהן גוש בקערה אבל אם היה מפוזר במדוכ' טהור פי' מקובצי' חתיכה אחת. (ובמגלת איכה) ראה ה' כי צר לי מעי חמרמרו ר"ש בר נחמן אמר עשאן גושין: ערכים סמוכים
באדיבות אתר ספריא
|