[קאליך שטיינער]. וסדת אותם בסיד ת"י ותשיעון יתהון בגירא. עצמות מלך אדם לסיד תרגו' דאוקיד גרמי מלכא דאדום וסדינון בגיר בביתא (ובמגלת איכה כלה ה' חמתו) למלך שעשה חופה לבנו גיירה וסיידה וכיירה. (שבת פ') דברי ר' יהוד' בחבוט ודברי רב נחמיה בביצת הגיר. ס"א בביצת הסיד שמע מינה סיד וגיר אחד הוא ואומר על גירא די כתל היכלא. (ביצה טו) תניא רבי יהודה אוסר בלבן מפני שצריך ביצת הגיר פי' כמנהג מקומו בר בשרא לעיל וצריך ביצת הגיר ללבנו. פי' אחר ביצת הגיר קורין הדבר שמשחרין בו לצחצחו ולעשותו חלק באתריה דרבי יהודה בר בשרא לתחת וכלפי שיער לחוץ והוי חלק מעצמו ואין צריך צחצוח באתריה דרבי יוסי בר בשרא לעיל ולא הוי תלק וצריך לצחצחו: